היום השישי - 13/11 - אנגקור וואט להאנוי

 הבוקר נסענו לאנגקור וואט שזה חצי שעה מסיאם ריפ. שורת מקדשים מהמאה השתיים עשרה. בנויים בסגנון שמזכיר את האצטקים של דרום אמריקה. קומפלקס של מבנים מרשימים עם מרחבי ירוק מסביב ותעלה באורך 1,500 מטר וברוחב 1,300 מטר מסביב להגנה. קופים מסתובבים סביב והמון זוגות באים לעשות בוק חתונה כאן. תיקון: הם באים להצטלם כאן לציין כל מיני מאורעות כמו קבלה או סיום אוניברסיטה או סתם תמונות משפחתיות בלבוש המסורתי. המקום מרשים וגדול. עשיתי סיבוב מקיף ויצאתי לקפיטריה לשתות קפוצ׳ינו. למרות החום הגדול.

לקח עוד שעה פלוס עד שכל הקבוצה סיימה ועוד שתייה וקפה וכו׳. עלינו על שני מיניבוסים לנסוע לאנגקור טום. אנגקור טום נבנה על ידי מלך אחר כמאה שנה אחרי אנגקור ואט. כאן יש אלמנטים של פסלים עם ארבעה ראשים. מחייכים. כי בודהיסטים. בארמון במעברים בין החדרים יש מדרגה. למה? כי הם האמינו שלשדים אין בירכיים אז שמו להם מכשול שהרי הם לא יכולים לקפל את הבירכיים.

חזרה למיניבוס לנקודה הבאה.

בכל מקום בדרך כולל בכניסה לשירותים נשים וילדות מנסות למכור שתייה ומזכרות. One dollar for me to go to school. דולר אחד זה 4,000 ריאל קמבודי.

יש קצת טרוניות על כך שאנחנו נמצאים הרבה באוטובוסים בנסיעות. אני די השלמתי עם זה. זורמים.

עכשיו במנזר טה פרום. פה צילמו את הסרט טומב ריידר עם אנג׳לינה ג׳ולי. גולת הכותרת של המקום היא עצים שגדלים ממש בין האבנים. יש ייחודיות. אחרי שחסמנו את הדרך מספר פעמים לטובת צילומים קבוצתיים ואישיים המשכנו למיניבוס ומשם למסעדה. שוב סט מניו. כל פעם אני מנסה מיץ או סמודי אחר. הפעם מיץ פסיפלורה.

האוכל בסיסי וטעים. ביציאה מחכים לנו ילדים חמודים שמנסים למכור מזכרות. One dollar please.  קשה.

נסיעה של שעה לשדה התעופה. נפרדנו מטנג המדריך המקומי לא לפני שאספנו עבורו טיפ מכובד. בשדה התעופה צ׳ק אין חלק ומהיר. ביקורת דרכונים זריזה ובטחון עוד יותר זריז. זה למשל משמח/מרגש אותי..🤷🏽‍♂️

הטיסה בחמישה לשש ואנחנו הרבה אחרי הכל מחכים לטיסה. הטיסה יוצאת בעיכוב קטן ויאללה לדרך.

נחתנו בשלום, ביקורת דרכונים, מזוודות ועולים לאוטובוס. חמישים דקות למלון במרכז האנוי שמסתבר שהוא לא ממש במרכז. הגענו למלון ואין באיזור ממש מה לעשות. חלק נסעו לעיר חלק הלכו למסעדה מקומית בלי תפריטים באנגלית וחלק נשארו במלון. אני הסתובבתי קצת וקניתי גלידה תות שדה. חזרתי לחדר להתקלח ולישון. מחר בוקר בהאנוי ואחרי כן נסיעה של שש שעות לסאפה לשני לילות.









תגובות

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

סיכום

תמונה
 אסכם כשזה עדיין טרי.  פעם ראשונה שאני נוסע בטיול מאורגן (להוציא את המסע לפולין לפני שנתיים, גם בחסות טבע). בדרך כלל זה לא בשבילי. אני אוהב לתכנן את המסלול, המלונות, מה כן ומה לא בהתאם למה שאני אוהב. אבל הפעם החלטתי ללכת על זה. וייטנאם וקמבודיה לא הי בראש סדר המדינות לביקור אבל שילוב של מחיר ותזמון והחברים שידעתי שיהיו איתי שכנעו אותי לצאת. יש משהו משחרר ומרגיע בזה שזה מאורגן. לא צריך לדאוג לכלום כמעט חוץ מלקום בבוקר בשעה הייעודה ולא לשכוח להביא דרכון. המסלול, האטרקציות, רוב הארוחות, המלונות. הכל מוחלט עבורך. נוח משהו. אז סך הכל למרות מה שהוקרן מהפוסטים נהניתי מהטיול. עשינו וחווינו המון. נגענו בנקודות רבות. אכלתי מלא סוגים שונים של אוכל ומשקאות. נחשפנו לתרבות המקומית. חוויתי גם את קמבודיה ששונה במקצת מויטנאם. חבורת טבע שהיתה איתנו היתה טובה מאוד. אנשים כלבבי. מערכת סינון המועמדים של טבע עובדת היטב.. אז חלפו להם 11-12 ימים ביעף. היום הראשון נראה כמו לפני חודשים רבים. הימים מתערבבים. החוויות עוד לא מתעכלות. שמח שתיעדתי הכל שאוכל לחזור ולהתרפק. תודה לקובי, מאי, רונית, עירית, חסיד...
המשך לקרוא

היום העשירי - 17/11 - האלונג ביי

תמונה
 בלה בלה בלה. בדרך להאלונג ביי באוטובוס. שלוש וחצי שעות נסיעה. עוצרים בתחנה הראשונה. חנות שבה מייצרים מול עינינו תמונות שהעובדות כאן תופרות אחת אחת. עבודת נמלים אמיתית. נראה כמו sweat shop אמיתי אבל עם מזגן ותאורה. יש פה גם מפעלון לייצור תכשיטים. גם כאן הכל יפה ומסודר. עולה התהייה איך הם כל כך מיומנים בעבודת יד מדויקת שכזו ובטח מקבלים משכורות רעב. ובסוף בדרך לאוטובוס עוד אולם תצוגה עם בגדים מסיבי במבוק ועוד מזכרות ולקר ומה לא. הכל יקר יחסית. ולראשונה טעמתי קפה מלח. שזה קפה שמכניסים לתוכו מלח. ממש מעט. היה קר וטעים ממש. השירותים נקיים שזה נדיר בעצירות האלו. בנסיעה הארוכה האינטרנט הוא 3G והוא מאוד מאוד איטי. הפוסט בפייסבוק על אתמול עדיין לא עלה בגלל זה. עצרנו במפעל/חנות פנינים. ראינו את תהליך ייצור הפנינים. מסתבר שיש שלושה סוגים. מסתבר שיש התערבות אנושית בייצור הפנינים. מזריקים לצדפות קיימות חומר שעושים מאם הפנינה ולזה מכניסים עוד חתיכות מצדפות חיות אחרות ועוד חומר אנטיבקטריאלי. ואז עושים השתלה של כל אלו לתוך צדפה קיימת. גם אחרי זה לוקח בין שנתיים לחמש שנים לייצר פנינה אחת. מטורף. אח...
המשך לקרוא

היום האחד עשר - 18/11 - חוזרים הביתה

תמונה
 הבוקר בניחותא יחסית. דחסתי את המעט שרכשתי למזוודה. ארוחת בוקר קלילה מאוד ועולים לאוטובוס. אספנו טיפ מכובד לנהג וטיפ מכובד מאוד לטלי המדריכה. ממש מגיע לה. עשתה מעל ומעבר עבורנו. דאגה ובדקה ורצה ווידאה ולא השאירה אף אבן הפוכה. בעלת ידע רב וממש מרגישים שהיא באיקיגאי שלה (חפשו). האוטובוס לוקח אותנו למתחם המגורים של הו צ׳י מין שהיה המנהיג הדגול של ויטנאם. אני ואסתי ונוגה ואתי החלטנו לוותר אז ישבנו בבית קפה קרוב. שוב שתיתי קפה מלח טעים אבל הפעם יקר. 76,000 דונג. אני אוהב את החלקים בטיול שבהם מדברים ומכירים את החברים. חזרו מהביקור עם רשמים פושרים ומכאן ממשיכים למקדש הספרות. גם פה החלטנו שלא נכנסים והפעם חבורה יותר גדולה פרשה. אנחנו הלכנו ברחובות לכיוון סטארבאקס אבל בסוף החלטנו לחזור חזרה לנקודת המפגש. העיר עדיין שוקקת וסואנת ואיכשהו אני אוהב את זה. קניתי לי chat thai שזה תה תאילנדי חביב בטעם מנטה וליים. טעים מאוד. החברים חזרו מהסיור ועכשיו נוסעים לארוחת צהריים מוקדמת אחרונה בטיול הזה. עוד נקודה מענינת: חישוב הארנונה בויטנאם הוא לפי רוחב החזית של הבית ולכן תראו בתים צרים. חוץ מזה הם כמעט ...
המשך לקרוא