היום השמיני - 15/11 - מסביב לסאפה

 

היום מסתובבים בכפרים שמסביב לסאפה. יצאנו בשני מיניוואנים . הגענו לכפר לאו צ׳אי וטא וואן. כל הזמן מותקפים על ידי מקומיות שמנסות למכור לנו מזכרות. לא רק מותקפים. הן בעצם ליוו אותנו כל השלוש שעות שהסתובבנו פה. אחת מהן בת 19 עם שלושה ילדים, יפיפיה הסתובבה כל הזמן הזה עם התינוקת שלה בת שנה על הגב. התינוקת לא קיטרה ולא בכתה. הסתובבנו בכפרים עם המון חנויות של פרודוקטים מקומיים בעיקר מוצרי בד צבעוניים. ירדנו קצת לטבע, חצינו נהר, קצת אדרנלין. ממש קצת..

חזרנו למיניבוסים ונוסעים לאכול. שוב מסעדה מקומית שוב תפריט סגור. בגל המסעדות השתייה לא כלולה במחיר ואני נוהג לבחור משקה אחר כל פעם. היום משקה בשם boo boo שזה סך הכל תערובת של תפוזים, קוקוס, אננס ועוד משהו. שיהיה מענין בפה. האוכל טעים וקצת שונה מהדרום. קצת יותר מטוגן ויותר פיקנטי. האננס פה טעים בטירוף.

משם למיניבוסים לכפר שנקרא Cat Cat. ובכן זה לא באמת כפר אלא רצף של דוכני מכירה של מזכרות שבמקרה מסודרים בירידה במדרגות. מדובר על כארבע מאות מדרגות שבסופן גם מגיעים לאיזה מפל נחמד. די מיציתי את המסחור הזה של כל הנקודות שאנחנו מגיעים אליהן. ב״כפר״ הזה יש אפשרות לשכור שמלות שהן לבוש מסורתי צבעוני כזה שמצטלמים איתן ברקע המפל. חביב. גם מיץ קני סוכר מתוק וטעים היה פה.

חוץ מזה היה גם מופע פולקלור מקומי ואז נתנו לנו לרקוד איתם סוג של ריקוד שבו אנחנו צריכים להימנע ממקלות במבוק שלא יסגרו על הרגליים שלנו. 

עלייה יפה של עוד כמה עשרות מדרגות ועוד שיפוע חזק ולמיניבוס חזרה למלון. מעכשיו עד מחר בתשע זמן חופשי. נחתי כמה דקות בחדר ואז הצטרפתי לקובי ולמאי לפיצה. גם טלי המדריכה (המצוינת יש לומר..) הצטרפה אלינו. הפיצה טעימה והאגרול שטלי הזמינה טעים גם הוא. משם הלכנו לחנות של לילי שזה מוסד כאן. שלטים בעברית וארבע קומות של זיופים איכותיים. חלק מחברי הקבוצה שהיה להם Headstart של כמעט שעה וחצי עלינו עדיין היו שם. בסופו של דבר קניתי ממש מעט בגדים ותיק ספורט ליואבי. משם המשכנו עוד קצת לעוד חנויות וגלידה אבל בסופו של דבר הענין מוצה ולקחנו עגלת גולף כזו למלון. העלייה אימתנית כאמור. כשהגעתי גיליתי שאני לא מוצא את המפתח לחדר. קצת פרוצדורה ויש מצב שאחויב בשלושים ש״ח על אובדן המפתח. אני אשרוד.