היום האחד עשר - 18/11 - חוזרים הביתה

 הבוקר בניחותא יחסית. דחסתי את המעט שרכשתי למזוודה. ארוחת בוקר קלילה מאוד ועולים לאוטובוס. אספנו טיפ מכובד לנהג וטיפ מכובד מאוד לטלי המדריכה. ממש מגיע לה. עשתה מעל ומעבר עבורנו. דאגה ובדקה ורצה ווידאה ולא השאירה אף אבן הפוכה. בעלת ידע רב וממש מרגישים שהיא באיקיגאי שלה (חפשו).

האוטובוס לוקח אותנו למתחם המגורים של הו צ׳י מין שהיה המנהיג הדגול של ויטנאם. אני ואסתי ונוגה ואתי החלטנו לוותר אז ישבנו בבית קפה קרוב. שוב שתיתי קפה מלח טעים אבל הפעם יקר. 76,000 דונג.

אני אוהב את החלקים בטיול שבהם מדברים ומכירים את החברים.

חזרו מהביקור עם רשמים פושרים ומכאן ממשיכים למקדש הספרות. גם פה החלטנו שלא נכנסים והפעם חבורה יותר גדולה פרשה. אנחנו הלכנו ברחובות לכיוון סטארבאקס אבל בסוף החלטנו לחזור חזרה לנקודת המפגש. העיר עדיין שוקקת וסואנת ואיכשהו אני אוהב את זה.

קניתי לי chat thai שזה תה תאילנדי חביב בטעם מנטה וליים. טעים מאוד.

החברים חזרו מהסיור ועכשיו נוסעים לארוחת צהריים מוקדמת אחרונה בטיול הזה.

עוד נקודה מענינת: חישוב הארנונה בויטנאם הוא לפי רוחב החזית של הבית ולכן תראו בתים צרים.

חוץ מזה הם כמעט לא אוכלים בבתים. רוב האוכל בחוץ בחזיתות החנויות שלהם או במסעדות מקומיות על כסאות נמוכים.

אז הגענו לשדה. צ׳ק אין מהיר. בטיסת המשך מבנגקוק קיבלתי מושב אמצעי.😨

דרכונים, בטחון ויושבים בדיוטי פרי. יש פה סטארבקס. חלק מהחבר׳ה כאילו מצאו מטמון. בזבזתי את מה שנשאר מהכסף הוייטנאמי ותיכף עולים למטוס. לפחות עד בנגקוק במושב מעבר. שעה ועשרים טיסה. נחיתה בזמן ועכשיו עוד כמעט שש שעות המתנה בשדה.

אכלתי המבורגר אוסטרלי במסעדה הקוריאנית בשדה. טעים מאוד. אחרי זה צ׳ק אין. בהתחלה אמרה שאי אפשר להחליף את המושב האמצעי שלי אבל אמרתי לה שאורן החליט להישאר בבנגקוק ואם אפשר לקבל את המושב שלו. אז היא נתנה לי מושב במעבר. קארמה לצידי שוב.🤷🏽‍♂️

בדיקת בטחון ויאללה עוד שלוש שעות בורדינג.

במטוס כאמור בשורה 33 במעבר. מאחורי אין אף אחד אז ארגיש חופשי להישען אחורה. 

לקחתי כדור שינה וישנתי רוב הטיסה. נדיר!! 

נוחתים ויאללה הביתה.

פוסט סיכום בהמשך.