היום השני 9/11 - תאי נין, קוצ׳י, סייגון

 הבוקר ארוחת בוקר הפעם בלי מרק פו.

באוטובוס יצאנו למסע של שלוש שעות לאיזור תאי נין. באוטובוס המדריכה לין סיפרה את הסיפור של העם הויטנאמי שבמשך שנים היה תחת שלטון סיני, פורטוגזי, יפני, צרפתי, אמריקני וישראלי. סתם לא. אותם לא כבשנו.. 

חלק מהסיפור על הויטנאמים היה היחס להורים. מבחינתם זו הדת שלהם. לדאוג להורים עד שהם מתים. בחלק מהבתים יש מקדשונים קטנים לזכר אבות אבותיהם של המשפחות.

עצרנו במקום שבו מייצרים לקר שזה עבודת יד בציפוי לכה. עבודת יד סיזיפית שמבוצעת על ידי נכים. האורנג׳ מהמלחמה עושה נזק ארבעה דורות קדימה.

המשכנו לאיזור תאי נין לראות את אנשי דת הקאו דאי שהיא דת חדשה יחסית. הלבוש לבן לרוב המאמינים. לחלק מהכוהנים יש לבוש צבעוני ובכלל הכל מאוד צבעוני ושמח. למרות שהם יד עשו פרצופים אם לא הלכנו בשביל הנכון. אסור זה ואסור זה. 

משם שוב יצאנו לדרך לכיוון המסעדה. בדרך יש המון בתי מנוחה לטובת הנוהגים בדרכים ולצידם איזורי מנוחה עם ערסלים.

בימי שבת וראשון יש חתונות וחלפנו על פני אמה מהן. מארגנים אוהל ואוכל והכל צבעוני ושמח.

מסעדת Ben Nay. האוכל חוזר עם עצמו. עוף, דג, אורז. טעים.

משם נסענו לקוצ׳י שם ראינו שחזורים של מה שהויטנאמים עשו במלחמה. כל מיני מלכודות ומנהרות ונחשפנו לחוכמה ולעורמה שלהם מול האמריקנים. מענין. צמוד אלינו היה מטווח מה שהוסיף לחוויה..

עוד נסיעה ארוכה חזרה למלון אריסטו ומשם מייד יצאנו לרחוב בוי ויין שזה המרכז השוקק חיים של העיר שלא לומר סדום ועמורה. אחרי סיבוב הלוך ושוב התישבנו במסעדה יפנית. לקחנו מנת קומבינה עם בשר וסלט ועוף ועוד. היה טעים. בדרך חזרה גלידה בצורת פרח ועוד יום הגיע לקיצו.