יוצאים לדרך

אז כרגיל הכל ברגע האחרון. ארזתי בצהריים. מזוודה של 13 קילו. תיק גב. וזהו. מינימום נדרש.

עמוס בא לקחת אותי . נקודת מפגש עם המדריכה. שדה התעופה ריק לגמרי. אין תור בבטחון. אין תור בדלפקים. מגיע תורי. הגברת לא מוצאת את טיסת ההמשך. בצ׳ק אין שעשיתי הבוקר לא קיבלתי מושב. אקבל את המושב כשאגיע לשער. בגלל שאין הושבה גם אין בורדינג לטיסת ההמשך. קיצר, עמימות. יהיה בסדר.

קובי פה עם הבת שלו מאי וגם רונית פה ועוד כמה אנשים נחמדים מטבע. יהיה מענין.


אז התחיל הבורדינג ורק בשער עצמו קיבלתי את כרטיס העלייה למטוס. מושב 35B. איזה באסה לשבת 11 שעות במושב אמצעי. אבל קארמה.. ובסופו של דבר זה מושב ליד יציאת חירום ויש לי מלא מקום לרגליים. אז הללויה.





תגובות

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

סיכום

תמונה
 אסכם כשזה עדיין טרי.  פעם ראשונה שאני נוסע בטיול מאורגן (להוציא את המסע לפולין לפני שנתיים, גם בחסות טבע). בדרך כלל זה לא בשבילי. אני אוהב לתכנן את המסלול, המלונות, מה כן ומה לא בהתאם למה שאני אוהב. אבל הפעם החלטתי ללכת על זה. וייטנאם וקמבודיה לא הי בראש סדר המדינות לביקור אבל שילוב של מחיר ותזמון והחברים שידעתי שיהיו איתי שכנעו אותי לצאת. יש משהו משחרר ומרגיע בזה שזה מאורגן. לא צריך לדאוג לכלום כמעט חוץ מלקום בבוקר בשעה הייעודה ולא לשכוח להביא דרכון. המסלול, האטרקציות, רוב הארוחות, המלונות. הכל מוחלט עבורך. נוח משהו. אז סך הכל למרות מה שהוקרן מהפוסטים נהניתי מהטיול. עשינו וחווינו המון. נגענו בנקודות רבות. אכלתי מלא סוגים שונים של אוכל ומשקאות. נחשפנו לתרבות המקומית. חוויתי גם את קמבודיה ששונה במקצת מויטנאם. חבורת טבע שהיתה איתנו היתה טובה מאוד. אנשים כלבבי. מערכת סינון המועמדים של טבע עובדת היטב.. אז חלפו להם 11-12 ימים ביעף. היום הראשון נראה כמו לפני חודשים רבים. הימים מתערבבים. החוויות עוד לא מתעכלות. שמח שתיעדתי הכל שאוכל לחזור ולהתרפק. תודה לקובי, מאי, רונית, עירית, חסיד...
המשך לקרוא

היום העשירי - 17/11 - האלונג ביי

תמונה
 בלה בלה בלה. בדרך להאלונג ביי באוטובוס. שלוש וחצי שעות נסיעה. עוצרים בתחנה הראשונה. חנות שבה מייצרים מול עינינו תמונות שהעובדות כאן תופרות אחת אחת. עבודת נמלים אמיתית. נראה כמו sweat shop אמיתי אבל עם מזגן ותאורה. יש פה גם מפעלון לייצור תכשיטים. גם כאן הכל יפה ומסודר. עולה התהייה איך הם כל כך מיומנים בעבודת יד מדויקת שכזו ובטח מקבלים משכורות רעב. ובסוף בדרך לאוטובוס עוד אולם תצוגה עם בגדים מסיבי במבוק ועוד מזכרות ולקר ומה לא. הכל יקר יחסית. ולראשונה טעמתי קפה מלח. שזה קפה שמכניסים לתוכו מלח. ממש מעט. היה קר וטעים ממש. השירותים נקיים שזה נדיר בעצירות האלו. בנסיעה הארוכה האינטרנט הוא 3G והוא מאוד מאוד איטי. הפוסט בפייסבוק על אתמול עדיין לא עלה בגלל זה. עצרנו במפעל/חנות פנינים. ראינו את תהליך ייצור הפנינים. מסתבר שיש שלושה סוגים. מסתבר שיש התערבות אנושית בייצור הפנינים. מזריקים לצדפות קיימות חומר שעושים מאם הפנינה ולזה מכניסים עוד חתיכות מצדפות חיות אחרות ועוד חומר אנטיבקטריאלי. ואז עושים השתלה של כל אלו לתוך צדפה קיימת. גם אחרי זה לוקח בין שנתיים לחמש שנים לייצר פנינה אחת. מטורף. אח...
המשך לקרוא

היום האחד עשר - 18/11 - חוזרים הביתה

תמונה
 הבוקר בניחותא יחסית. דחסתי את המעט שרכשתי למזוודה. ארוחת בוקר קלילה מאוד ועולים לאוטובוס. אספנו טיפ מכובד לנהג וטיפ מכובד מאוד לטלי המדריכה. ממש מגיע לה. עשתה מעל ומעבר עבורנו. דאגה ובדקה ורצה ווידאה ולא השאירה אף אבן הפוכה. בעלת ידע רב וממש מרגישים שהיא באיקיגאי שלה (חפשו). האוטובוס לוקח אותנו למתחם המגורים של הו צ׳י מין שהיה המנהיג הדגול של ויטנאם. אני ואסתי ונוגה ואתי החלטנו לוותר אז ישבנו בבית קפה קרוב. שוב שתיתי קפה מלח טעים אבל הפעם יקר. 76,000 דונג. אני אוהב את החלקים בטיול שבהם מדברים ומכירים את החברים. חזרו מהביקור עם רשמים פושרים ומכאן ממשיכים למקדש הספרות. גם פה החלטנו שלא נכנסים והפעם חבורה יותר גדולה פרשה. אנחנו הלכנו ברחובות לכיוון סטארבאקס אבל בסוף החלטנו לחזור חזרה לנקודת המפגש. העיר עדיין שוקקת וסואנת ואיכשהו אני אוהב את זה. קניתי לי chat thai שזה תה תאילנדי חביב בטעם מנטה וליים. טעים מאוד. החברים חזרו מהסיור ועכשיו נוסעים לארוחת צהריים מוקדמת אחרונה בטיול הזה. עוד נקודה מענינת: חישוב הארנונה בויטנאם הוא לפי רוחב החזית של הבית ולכן תראו בתים צרים. חוץ מזה הם כמעט ...
המשך לקרוא